לילות כוכבים בגולן

הרבה זמן רציתי לצלם את התמונה הזאת. את הטורבינות המפורסמות שבמזרח הגולן כשבשמים זוהר לו שביל החלב. הבעיה היא ששביל החלב זורח רק בקיץ (ממרץ ועד אוקטובר בערך) , וגם כשהוא זורח צריך לקחת בחשבון שאי אפשר לצלם אם יש ירח בשמיים או עננים ואובך. אחרי כל זה צריך לקחת בחשבון שזאת תמונה שמאוד קשה לצלם טכנית וצריך לתכנן לפרטי פרטים. למשל בפעם האחרונה שהייתי שם, במוצאי ראש השנה .הצלחתי לצלם אומנם את השביל, אבל בגלל הזוית שלו בשמיים לא יכולתי לצלם אותו עם הטורבינות.(תמונה בתגובה הראשונה) עם כל זאת עדין לקחתי סיכון והלכתי למרות כל האובך שהיה בזמן האחרון, טיפה אובך היה יכול להרוס לי את הסיכוי לתמונה טובה ולגרום לי לבזבז לילה שלם בלי שיהיו תוצאות. כמו שאתם רואים, ברוך ה׳ באמצע הלילה האובך כבר ירד והשמיים היו מלאים כוכבים ואני הצלחתי לצלם את התמונה שכל כך רציתי לצלם

גם את התמונה הבאה, כמו תמונות אחרות, תכננתי לפרטי פרטים. שעות של חיפוש מקום מתאים. ותכנון לזהות מתי בדיוק כשהכוכבים נמצאים איפה שאני רוצה. ואחרי הכל, נסיעה של יותר משעה באמצע הלילה, אל אחד המקומות הנידחים ביותר בארץ. ועוד כמה דיוקים שהייתי צריך לעשות בלוקיישן עצמו. רק אחרי שצילמתי את התמונה, הבנתי כמה סמלית ועוצמתית היא.התמונה צולמה בג'וחדר, פה ממש התפתח אחד הקרבות הקשים של תחילת מלחמת יום הכיפורים, ובו נפלו כ15 לוחמים. מלבד זאת, התמונה הזאת גורמת לי להרהר בין הקשר של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לבין יום הזיכרון הנאמר בתורה, הלא הוא ראש השנה. ברור מה אנו זוכרים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. אך מה יש לזכור בראש השנה?בראש השנה, אנו זוכרים שיש בורא לעולם, שהקדוש ברוך הוא רצה וברא אותנו. ואם הוא רצה, כנראה זה חשוב.אנו זוכרים שיש לנו משמעות בעולם, משמעות אלוקית. משמעות אלוקית היא, היא שייכות לנצח. הרי הקדוש ברוך הוא נצחי ואין סופי.כדי שיהיה לנו מושג בנצח נתנה לנו מצוות תקיעת שופר. השופר נותן לנו מושג מה זה נצח. הקול של השופר לא ברור ואין לו הגדרה ברורה, לא ברור מתי הוא נגמר ומתי מתחיל. הקול של השופר, מטרתו היא לעורר אותנו לשאוף אל אותו הנצח. אבל איך אנו נהיים חלק מהנצח? כדי להיות חלק מהנצח יש לעשות מעשים למען דברים נצחיים. אם אנחנו מקדישים את חיינו, למען עם ישראל, שהוא נצחי."נצח ישראל לא ישקר״. אנו משתייכים לנצח

אחרי לילה ארוך ומעייף של צילומי כוכביםבאזורים החשוכים של הגולן, אני נוסע עם חבר חזרה לבית. תוך כדי שאני נוסע אני מסתכל לצידי הדרךורואה מדי פעם עצים בודדיםבתוך מישורים בלתי נגמרים של עשבים נמוכים,כשאני רואה אותםאני מבין שאני פשוט חייב לצלם עץ אחד כזה. יש רק בעיה אחת, השעה כבר מאוחרת מאוד,בבוקר הילדים לא ירחמו עלי רק בגלל שלא ישנתי בלילה.אחרי התלבטות קצרה אני מחליט שאני הולך על זה, הלילה תהיה לי תמונה של עץ בודד עם שביל החלב. גם אחרי שהחלטתי שאני הולך על זה, עדיין היו לא מעט קשיים. כמעט ולא הייתה לי גישה לתוך השטח, וגם אחרי שמצאתי גישה,עדיין הייתי צריך לרוץ הלוך וחזור רק כדי לבדוק עם העץ שראיתי טוב לתמונה הזאת. אחרי שהגענו לעץ, הבנתי שיהיה לי מאוד קשה להגיע למיקום שבו הזוית של העץ עם שביל החלב תהיה טובה, בכל זאת התאמצנו, והצלחנו להגיע בדיוק למקום הנכון. התחלנו להתקדם למיקום ופתאום נשברה לי החצובהכאילו שהדרך והשעה המאוחרת לא היוו מספיק אתגר. למרות כל זה הצלחתי להסתדר ולחצתי על הלחצן של המצלמה. בשלב הזה, אפילו מכונית שסינורה אותנו לא מנעה ממני להשיג את התמונה שרציתי.